שעות פעילות:
  יום ב'  20:00 - 22:00
  יום ד'  20:00 - 22:00

  טלפון נייד:
  יוסי תשובה
  052-2521000


האימונים מתקיימים:
רח' שטרית 2 ת"א
מרכז הספורט האולימפי
בהדר יוסף

 

  שעות פעילות:
  יום ב'  20:00 - 22:00
  יום ד'  20:00 - 22:00

  טלפון נייד:
  יוסי תשובה
  052-2521000


האימונים מתקיימים:
רח' שטרית 2 ת"א
מרכז הספורט האולימפי
בהדר יוסף

 

זוית אישית על הנינג'יטסו של התלמיד אביב ס.

אני יכול לדבר הרבה על הנינג'יטסו ואיכויותיו, אבל כדי להתמקד אני רוצה לספר על תקרית שקרתה לי בזמן שירותי בצה"ל. הייתי לוחם בחי"ר ובאחת הפעילויות המבצעיות בהן השתתפתי נאלצתי להיכנס לקרב פנים אל פנים מול גורם עוין. המצב שנוצר לא הצדיק שימוש בנשק חם כך שנאלצתי להשתמש ברובה ה M16 שלי כנשק קר ובשלב מסוים גם באגרופים ובעיטות.
לפני תחילת השירות הסדיר התאמנתי בנינג'יטסו כשנה וחצי והשתדלתי להתאמן כפי יכולתי בזמן המצומצם שהיה לי בשירות הצבאי. לפני כן עסקתי פרק זמן דומה באיגרוף תאילנדי ובצורה אינטנסיבית מאוד מבחינת הזמן שהשקעתי. כך שהאיגרוף התאילנדי על שיטותיו עדיין היה מוטבע בי די חזק באותו זמן.
בזכות הכשרתי באמנויות לחימה פגעתי היטב בגורם העוין. גם אני חטפתי נזק מועט. אבל חשתי שלא שלטתי בעימות במידה מספקת. הרגשתי מסורבל וכבד וזה לא מפתיע, מכיוון שהיה עלי אפוד מלא שכולל מימיות ומחסניות מלאות ועוד ציוד מלבד רובה הסער שהחזקתי, שלא לדבר על נעלי הצבא.
"הכנסתי" יותר מכות משקיבלתי אבל זה לא היה הרבה יותר מזה - כמו קרב בתחרות שבו צריך להיות מהיר, חזק ובעל יכולת ספיגה, ולא לצפות דווקא להכרעה מהירה.
לעומת זאת אני נשאתי ציוד כאמור והשטח היה קרקע לא ישרה ולא אחידה, חול ואבנים. היה לי קשה להתנייד ולשלוט במצב. הרגשתי שמשהו בסיסי בלחימה שלי היה "לא מכוון" כראוי.
מאז חשבתי על המקרה לאור הניסיון המצטבר שלי. עברו עוד 7 שנות אימונים מאז שהשתחררתי מהצבא.
החוויה הייתה חזקה מאוד ואני זוכר היטב את רובה. אני אתמקד כאן במה שלדעתי היה הבעיה המרכזית.

הניתוח שלי הוא שחלק גדול מהבעיה היה שהתנועה שלי ובעיקר עבודת הרגליים הייתה למעשה אגרסיבית מידי!
זה די טבעי בשנים הראשונות לאימונים, ובמקרה שלי בנוסף האגרוף התאילנדי הטמיע בי עמוק תנועת גוף אגרסיבית.

כמובן שאגרסיביות זה חשוב בקרב ולפעמים זה מספיק. העניין הוא שיש דבר כזה אגרסיביות יתר. וזה נכון בכמה מובנים:
במישור המנטלי, כשכל הפוקוס מוקנה להתקפה קשה מאוד לשנות פאזה ולעבור להתחמקות למשל כשזה נחוץ.

במישור הפיזי כשאתה אגרסיבי מידי אתה משתמש בכח רב באופן מיותר. שרירים רבים מכווצים שלא לצורך וזה למעשה מגביל תנועה חופשית. אגרסיביות יתר פוגעת ביעילות התנועה.

כשעורכים קרב על מזרון או בזירה אז ההגבלה שיוצרת אגרסיביות על התנועה היא לא חמורה. אפילו אז המתאגרפים לוקחים בחשבון שבסגנון התנועה האגרסיבי סופגים גם מכות בזמן התקפה לפעמים והם מקבלים את זה כחלק מסגנון הלחימה.

אבל בתנאים של קרקע טרשית (או אולי חנות עמוסה בעיר) עם אפוד קרב (או אולי סתם מעיל חורף מסורבל) בהרבה מקרים אי אפשר לבצע את אותן התנועות המכווצות בלי לאבד שיווי משקל במידה מסוימת. יש צורך באופן תנועה טבעי יותר שמזכיר יותר פשוט הליכה - אולי התנועה שאנו הכי מאומנים לבצע מגיל 0. וכזה הוא הנינג'יטסו. התנועות בו הן טבעיות לגוף האנושי וככל שמתאמנים ומתקדמים התנועה נעשית יותר טבעית וגמישה.

כשאני אומר תנועה גמישה אני לא מתכוון רק לגמישות המושגת במתיחות סטייל יוגה (שהיא חשובה מאוד) אלא לכמה דברים אחרים: לגוף שפתוח לתנועה ורגישות למגוון גדול של כיוונים שונים. לתנועה קלה וזורמת ולמעבר קל בין תנועה בכיוונים שונים אלה. גמישות היא גם גמישות לשנות את אופן התנועה בהתאם לשטח ולתנאים.

אגרסיביות יתר היא מכשול בפני כל אלה. אני מזכיר את הדברים האלה על קצה המזלג כי באומנויות לחימה צריך לחוות דברים פיזית ולא בדיבורים.
הנינג'יטסו היא אומנות לחימה עמוקה ורחבה. היתרונות שהיא מציעה למי שמתאמן בה לעומק הם רבים. תנועה קלה וגמישה היא אחד הנכסים שמקנה לעצמו המתאמן בנינג'יטסו במשך השנים. זה מועיל ונעים כמובן בחיי היום יום ובכל מצב, לא רק במצבי עימות.

אני רוצה לציין שאימוני הנינג'יטסו הפיקו דיבידנדים בעימותים פיזיים נוספים. בנוסף, ויותר פעמים מכך, הצלחתי לפזר מצב ולהמנע מאלימות מול אדם שהחל כתוקפני, בדרך כלל בלי להאלץ לסגת בעצמי, וגם זה הרבה בזכות האימונים. אבל זה נושא לדיון אחר...

תיאור המקרה
יעל היא האישה שלפני פחות משנה חדר מחבל ערבי מעזה אליה הביתה בזמן שהיא ישנה במיטתה יחד עם ילדיה הקטנים.
יעל נלחמה בכל כוחה ויכולתה במחבל הצליחה להוציא את ילדיה מחדר השינה להלחם ולהכות קשות את המחבל ולהבריח אותו מביתה למרות שהיה חמוש בסכין ותקף אותה במיטתה במצב מאד לא טוב ללחימה. יעל גברה עליו הוא ברח. היא הזעיקה כוחות ביטחון שהצליחו לעצור אותו לפני שחזר לעזה. יעל היתה תלמידה שלי כ 5 שנים ברציפות!!! גאווה ישראלית אמיתית. המקרה פורסם בכל אמצעי התקשורת.